ספר "יתרון האור" הוא יצירה תורנית מרתקת ועמוקה, המאפשרת לקוראיו הצצה ייחודית אל נבכי החגים והמועדים בלוח השנה היהודי, ומעניקה להם הבנה עמוקה על משמעותם הפנימית ויחסם לברית שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא12. הספר נכתב על ידי הרב פייבלזון שליט"א, תלמידו של מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, ובנוי על יסודות בית המדרש 'פתחי עולם' שהוקם על ידי הרב שפירא3. הרב פייבלזון זכה להכיר את מורו ורבו הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל, שפתח בפניו שערים גדולים בלימוד התורה הכתובה וביאורה בתורה שבעל פה4. כתיבת הספר היא פרי עמל של שנים ארוכות בבית המדרש 'פתחי עולם', בו מלמד המחבר תורה, והוא נעזר בתלמידי חכמים נוספים ובחתנו, הרב דב קינרייך שליט"א, שסייע בעריכה ובהבהרת הרעיונות35. הספר מוקדש לעילוי נשמות יקרות ולתמיכתם של רבים שסייעו להוצאתו6....

הספר מציע לקוראיו:

•

הבנה עמוקה של מועדי השנה: הספר מתאר כיצד כל אחד מהמועדים יוצר "מפגש מסוים עם הקב"ה, ותכניו, גדריו לפי השנה, ואופיו ותוכנו של המפגש טבוע בגוון המסוים של המועד". המגמה היא להאיר את נפשות ישראל ב"אור תורה ועבודה לכל ימות השנה". הדיון בחגים חורג מהפרטים ההלכתיים ומעמיק ב"סוגיות יסוד באמונת ישראל השייכות לכל אחד מהמועדים, ויסודות האמונה ותפיסת החיים והעבודה הקשורים בו".

•

התמודדות עם שאלות יסוד באמונה: הספר דן בשאלות עקרוניות הנוגעות לקשר בין הקב"ה לעם ישראל, תוך התמקדות במידות הנהגתו של הבורא – חסד, דין ורחמים.

◦

הבחנה בין חסד לדין ורחמים: המחבר מסביר כיצד הדין אינו סתירה לחסד, אלא כלי של הבורא להיטיב לנבראים בצורה של "לחם לא יבוש", כלומר זכות שנקנית בעבודה ולא ניתנת בחסד גמור. הוא מציג את הרחמים כמידה הממתקת את הדין, המאפשרת לקשר עם ה' להמשיך ולהתקיים גם כאשר האדם אינו עומד במלוא דרישות הדין.

◦

התמודדות עם הפער בין שאיפה לשלמות לחולשה אנושית: הספר מתאר את הכאב והתסכול הנובעים מחוסר ההתאמה בין ערכים נעלים למציאות חיינו. הוא מציע גישה המשלבת את התביעה לאמת ושלמות יחד עם "מבט של מידת הרחמים" שמכיר בערך שב"שלימות החלקית והחסרה הנמצאת בנו".

◦

סוגיות ביראת שמיים: הספר דן ביראת העונש מול יראת הרוממות, ומדגיש את המקום ההכרחי של יראת העונש בהכנעת כוחות הרע, אך מבהיר כי המגמה היא לעורר את יראת הרוממות ואהבת ה'.

•

ניתוח מעמיק של חגים מרכזיים:

◦

ראש השנה: מוצג כיום דין שמטרתו היטבה, כאשר המלכת ה' וקבלת הנהגתו מתוך שמחה וביטחון הם הדרך להיזכר לטובה ולזכות ברחמים. זהו גם "ראשית השנה" הטבעית.

◦

יום הכיפורים: מתואר כ"יום של התגלות פנימית עמוקה יותר" של הנהגת הייחוד האלוקית, המבוססת על אהבה ללא תנאי, שמעבר לדין. הצום בו אינו רק עינוי אלא "שביתה" שמטרתה "לפרוש מכל ענייני החיים שלנו ולעסוק אך ורק בקרבת ה'" ולזון את הנשמה מ"שפע העולם הבא"..

◦

סוכות: מובאר כחג האסיף הטבעי המחובר לברית האלוקית, המעצב את יחסנו לטבע כמתת אלקית. הסוכה מסמלת את "צילא דמהימנותא" – השראת השכינה והפיכת שמירת ה' עלינו לחלק מזהותנו. ארבעת המינים מבטאים את כוח החיים ואת הצימאון והתשוקה לקשר עם ה'. הושענא רבא מוסבר כיום של "ריבוי תחינה ובקשה לפני ה'" ו"חתימת דין" הנובעת מ"הקשר, האהבה והשמחה שמופיעים בו ומהשפע הגדול הגנוז בו".

◦

חנוכה: מוצג כנס המתגלה מתוך פעולת האדם בחושך הגלות, המלמד כיצד "מעשיהם של בני האדם... מגלות את הארה אלוקית מתוך הסתר" ומהווים "פתיחת דרך קבועה" של השראת השכינה בעולם. פולמוס יוון מסמל את המאבק בין התפיסה האנושית הריבונית לתפיסת המחויבות לבורא.

◦

פורים: מגילת אסתר נלמדת כ"ספר מוסר" המציג שלוש תפיסות עולם – הנהנתנות של אחשוורוש, ניפוח האני של המן, והאמונה והמחויבות של מרדכי ואסתר. הוא מלמד על דרכי ההתמודדות בגלות, תוך הדגשה ששמחת פורים היא שמחה "ביהדותם" ובעמידה על הזהות היהודית הנבדלת. המאבק עם עמלק מוצג כניגוד אמוני עמוק בין אמונה בטוב ותקווה לבין ציניות וחוסר תקווה.

•

הדרכה מעשית לתשובה: הספר מנתח את הקושי בשינוי מעשים ומציע דרכים לתשובה, כולל מושגים כמו "קבלה קטנה" ו"תשובה מתוך חירות", המאפשרים התקדמות רוחנית מתוך חיבור פנימי ואמיתי. ספר יונה מנותח כלימוד מרכזי בדרכי התשובה של היחיד, המדגיש את רדיפתו של הקב"ה אחר החוטא.

•

חיבור עמוק עם התורה והמציאות: הספר עוסק ב"מקומו של האדם בלימוד התורה" ומבהיר כיצד הבנת האדם משפיעה על עיצוב דברי התורה. הוא קורא לאדם לפעול בתוך מציאות מוגבלת, תוך הכרה בכך שהמעשה חשוב יותר מהתוצאה, ומתוך ראיית החיים כ"שיחה מתמדת ביני ובין בוראי"

ספר "יתרון האור" הוא הזמנה למסע אינטלקטואלי ורוחני עשיר, המעניק כלים להעמיק את הקשר עם התורה והבורא, ומספק תשובות יסודיות לשאלות קיומיות באמצעות הגות תורנית מקורית ומקיפה. מומלץ בחום לכל מי שחפץ להרחיב את אופקיו באמונה, בתורה ובעבודת ה'.